| |
|
ארבעה מינים מהודרים מעיקר המצווה. שכתוב: "זה א-לי ואנווהו" (שמות טו), ודרשו חכמים: "התנאה לפניו במצוות". כלומר, כל דבר שבמצווה שעושים לשמו של הקדוש ברוך הוא צריך להיות מן הנאה ומן המובחר; אף על פי כן חזרה תורה וכתבה במצווה זו "פרי עץ הדר" (ויקרא כג). ואמרו חכמים, ש"הדר" זה שנאמר כאן, לא לעניין אתרוג בלבד נאמר אלא על כל ארבעת המינים נאמר, שכולם צריכים להיות מהודרים, והידורם .הוא מעיקר מצוותם ועיקר הידור כתוב בתורה אצל אתרוג. אמר חכם אחד: לפי שהוא כנגד הלב, אשר ממנו תוצאות חיים. כאשר הלב נקי ומהודר - הרי ממילא הגוף, העיניים והשפתיים .הרמוזים בשאר המינים) מהודרים אף הם) ?איזהו "הדר" שבאתרוג .שיש בו בליטות ושקיעות הרבה ואינו חלק כלימון * .שהעוקץ שבתחתיתו משוקע קצת ונכנס בבשר האתרוג * שתהא צורתו כצורת מגדל, היינו רחב למטה לצד העוקץ ומתקצר והולך לצד * .הפיטם שתהא השושנתא שעל הפיטם שלמה מכל צדדיה, וכל הפיטם מכוון באמצעו של * .האתרוג למעלה וכנגד העוקץ שלמטה ?איזהו "הדר" שבלולב שיהיה יפה במבנהו ובגידולו, זקוף וישר כשרביט, בלי עקמומיות וכפיפות כלל, לא * .לצדדים ולא לפנים או לאחור .שלא יהיה נקטם בראשו אפילו כלשהו * שהתיומת העליונה והתיומות הסמוכות לה לא יהיו פתוחות כלל אלא שלמות לגמרי * .עד חודן ,שלא יהיו העלים פרודים זה מזה כלל אלא שוכבים זה על גבי זה ונראים כגוף אחד * .ורק בשעת הנענועים הם מתפרדים * .שחודו של הלולב יהא רק מתיומת אחת היוצאת משדרתו * שמספר עליו הוא שישים ושמונה כמניין 'לולב', ולא פחות משישים - כמניין * .האותיות שבברכת כוהנים ?איזהו "הדר" שבהדסים .שיהיו העלים משולשים בכל קן וקן, ולא יהיה אחד נמוך ואחד גבוה * שיהיו הקנים סמוכים זה לזה, עד שראשי העלים מן הקן שלמטה יגיעו לעוקצי * .העלים מן הקן שעל גביו, וכך באורך של שלשה טפחים - עד ראשו של ההדס * שלא יהיו העלים גדולים מדי ולא קטנים מדי, אלא קרוב לשיעור של צפורן אגודל של * .אדם בינוני .שראשי העלים זקופים ושוכבים על הקנה לכסותו * .שלא יהיה הקנה קטום בראשו כלל, והעלים יהיו שלמים ולא קטומים בראשיהם * .שלא יהיו ענבי ההדס מרובים מן העלים * שלא יהיו גדלים בדים קטנים בין העלים ברוב שיעור ההדס, דהיינו ביותר מטפח * .ומחצה מאורכו של ההדס .שיהיה ארוך קצת יותר משיעורו * ?איזהו "הדר" שבערבות .כפגימות שבמסור .שלא יהא נקטם ראש הקנה, וגם העלה העליון הוא שלם בראשו * .שיהיו העלים ירוקים ולחים, בלי יובש כלל * .שתהא הערבה שלמה בכל עליה * .ואם מוצא ליקח ערבה הגדלה על שפת נחל דווקא, גם זה עניין שבהידור * צד הידור שהוא שווה בכל ארבעת המינים: שלא יהא בעצים שגדלו שם חשש של * הרכבה של עץ ממין אחר, ושלא גדלו בעציצים שלא היו נקובים בתחתיתם ומחוברים .אל הקרקע פסולי המינים למעלה מעכבים. אלא יש מהם שמעכבים, ואם חסרו תנאים אלה - פסולים; ויש .שאינם מעכבים, ואפילו חסרו - עדיין לא יצאו מהידורם, וכשרים שהיבש הרי הוא כמת, וכתוב "לא המתים יהללו י-ה" (תהלים קטו). אבל יבשים .כלשהו - כשרים גזול - פסול בכולם, שהרי היא מצווה הבאה בעברה, והכתוב אומר: "אני ה' אוהב (.משפט שונא גזל בעולה" (ישעיהו סא .קטום ראשם - פסול בכולם :ואלה הפסולים המיוחדים לאתרוג בלבד אם אינו חסר, חסר אפילו משהו מגופו של אתרוג, נסדק, נקלף עורו ונחסר משהו בגוף האתרוג, עלו בו אבעבועות בשניים או בשלושה מקומות, ועל חוטמו - אפילו בכלשהו, נשתנה מראהו (לחום או לשחור), ניטל הפיטם או העוקץ, אתרוג העגול ככדור, אתרוג שלא נגמר בישולו ועדיין ירוק כעשבי השדה, אתרוג הכבוש, התפוח .והסרוח - פסול :ואלה הפסולים המיוחדים ללולב שדרתו של לולב, נחלקה התיומת העליונה ברובה או אפילו במיעוטה ונראית כשתיים, נסדקה השדרה ונראית כשני לולבים, קוצים בשדרה, עקום לפנים או .לצדדים, כפופה שדרתו בראשה :ואלו הפסולים המיוחדים להדס טפחים, נשרו עליו ברוב שיעורו או בחציו, היו ענביו מרובים מעליו והענבים אדומים .או שחורים, אבל ירוקים - כשר :ואלו הפסולים בערבה ואפילו אם הם חלקים, נידלדלו רוב העלים ותלויים למטה, נסדקו ונחלקו העלים או .שנשרו רוב העלים וכשם שלולב הגזול פסול, וכן שאר המינים אם הם גזולים - פסולים, כך הלולב וכל שאר ארבעת המינים השאולים - אין יוצאים בהם ידי חובה. ואסור לברך על אתרוג של חברו אלא אם נותנו לו דרך מתנה ולא דרך השאלה. ואפילו נותנו על מנת להחזיר קרויה מתנה, ובלבד שלא יאמר לו "הריני משאיל לך לולבי". במה הדברים - אמורים? ביום טוב ראשון, ובחוץ לארץ - גם ביום טוב שני, אבל בשאר ימי החג ד' מינים השאולים כשרים, ואדם יוצא בהם ידי חובתו. וכן מקלים בשאר הימים גם .בהרבה משאר הפסולים |