מתן תורה
שמות יט
בחודש, השלישי, לצאת בני ישראל, מארץ מצריים ביום הזה, באו
מדבר סיניי
ויסעו מרפידים, ויבואו מדבר סיניי, ויחנו, במדבר; וייחן שם
ישראל, נגד ההר
ומשה עלה, אל האלוהים; ויקרא אליו יהוה, מן ההר לאמור, כה תאמר
לבית יעקוב, ותגד לבני ישראל
אתם ראיתם, אשר עשיתי למצריים; ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא
אתכם אליי
ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם, את בריתי--והייתם לי סגולה
מכל העמים, כי לי כל הארץ
ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים, וגוי קדוש: אלה, הדברים, אשר
תדבר, אל בני ישראל
ויבוא משה, ויקרא לזקני העם; וישם לפניהם, את כל הדברים האלה,
אשר ציווהו, יהוה
ויענו כל העם יחדיו ויאמרו, כול אשר דיבר יהוה נעשה; וישב משה
את דברי העם, אל יהוה
ויאמר יהוה אל משה, הנה אנוכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע
העם בדברי עימך, וגם בך יאמינו לעולם; ויגד משה את דברי העם
אל יהוה
ויאמר יהוה אל משה לך אל העם, וקידשתם היום ומחר; וכיבסו
שמלותם
והיו נכונים, ליום השלישי: כי ביום השלישי, יירד יהוה לעיני
כל העם--על הר סיניי
והגבלת את העם סביב לאמור, הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו
כל הנוגע בהר, מות יומת
לא תיגע בו יד, כי סקול ייסקל או ירה יירה--אם בהמה אם איש, לא
יחיה; במשוך, היובל, המה, יעלו בהר
ויירד משה מן ההר, אל העם; ויקדש, את העם, ויכבסו, שמלותם
ויאמר, אל העם, היו נכונים, לשלושת ימים: אל תיגשו, אל אישה
ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על
ההר, וקול שופר, חזק מאוד; ויחרד כל העם, אשר במחנה
ויוצא משה את העם לקראת האלוהים, מן המחנה; ויתייצבו, בתחתית
ההר
והר סיניי, עשן כולו, מפני אשר ירד עליו יהוה, באש; ויעל עשנו
כעשן הכבשן, ויחרד כל ההר מאוד
ויהי קול השופר, הולך וחזק מאוד; משה ידבר, והאלוהים יעננו
בקול
ויירד יהוה על הר סיניי, אל ראש ההר; ויקרא יהוה למשה אל ראש
ההר, ויעל משה
ויאמר יהוה אל משה, רד העד בעם: פן יהרסו אל יהוה לראות, ונפל
ממנו רב
וגם הכוהנים הניגשים אל יהוה, יתקדשו: פן יפרוץ בהם, יהוה
ויאמר משה, אל יהוה, לא יוכל העם, לעלות אל הר סיניי: כי אתה
העדות בנו, לאמור, הגבל את ההר, וקידשתו
ויאמר אליו יהוה לך רד, ועלית אתה ואהרון עימך; והכוהנים והעם
אל יהרסו לעלות אל יהוה--פן יפרוץ בם
ויירד משה, אל העם; ויאמר, אליהם
שמות כ
וידבר אלוהים, את כל הדברים האלה לאמור
אנוכי, יהוה אלוהיך--אשר הוצאתיך מארץ מצריים, מבית עבדים: לא
יהיה לך אלוהים אחרים, על פניי
לא תעשה לך פסל, וכל תמונה, אשר בשמיים ממעל, ואשר בארץ מתחת
ואשר במים, מתחת לארץ
לא תשתחווה להם, ולא תועבדם: כי אנוכי יהוה אלוהיך, אל
קנא פוקד עוון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים, לשונאיי
ועושה חסד, לאלפים: לאוהביי, ולשומרי מצוותיי
לא תישא את שם יהוה אלוהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר
יישא את שמו לשוא
זכור את יום השבת, לקדשו
ששת ימים תעבוד, ועשית כל מלאכתך
ויום, השביעי, שבת, ליהוה אלוהיך: לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך
ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך, וגרך, אשר בשעריך
כי ששת ימים עשה יהוה את השמיים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר
בם, וינח, ביום השביעי; על כן, בירך יהוה את יום
השבת ויקדשהו
כבד את אביך, ואת אימך--למען, יאריכון ימיך, על האדמה, אשר
יהוה אלוהיך נותן לך
לא תרצח, לא תנאף; לא תגנוב, לא תענה בריעך
עד שקר
לא תחמוד, בית ריעך; לא תחמוד אשת ריעך, ועבדו ואמתו
ושורו וחמורו, וכול, אשר לריעך
וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים, ואת קול השופר, ואת ההר
עשן; וירא העם וינועו, ויעמדו מרחוק
ויאמרו, אל משה, דבר אתה עימנו, ונשמעה; ואל ידבר עימנו
אלוהים, פן נמות
ויאמר משה אל העם, אל תיראו, כי לבעבור נסות אתכם, בא האלוהים
ובעבור, תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו
ויעמוד העם, מרחוק; ומשה ניגש אל הערפל, אשר שם האלוהים
|
|