ויהי בשנת התשיעית למלכו, בחדש העשירי בעשור לחדש, בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם, ויחן עליה; ויבנו עליה, דיק סביב. ותבא העיר, במצור, עד עשתי עשרה שנה, למלך צדקיהו. בתשעה לחדש, ויחזק הרעב בעיר; ולא היה לחם, לעם הארץ. ותבקע העיר, וכל אנשי המלחמה הלילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך, וכשדים על העיר, סביב; וילך, דרך הערבה. וירדפו חיל כשדים אחר המלך, וישגו אתו בערבות ירחו; וכל חילו, נפצו מעליו. ויתפשו את המלך, ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה; וידברו אתו, משפט. ואת בני צדקיהו, שחטו לעיניו; ואת עיני צדקיהו, עור, ויאסרהו בנחשתים, ויבאהו בבל. חורבן בית המקדש ובחדש החמישי בשבעה לחדש, היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבכדנאצר מלך בבל, בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל, ירושלם. וישרף את בית ה', ואת בית המלך; ואת כל בתי ירושלם, ואת כל בית גדול - שרף באש. ואת חומת ירושלם, סביב - נתצו כל חיל כשדים, אשר רב טבחים. ואת יתר העם הנשארים בעיר, ואת הנפלים אשר נפלו על המלך בבל, ואת, יתר ההמון - הגלה, נבוזראדן רב טבחים. ומדלת הארץ, השאיר רב טבחים, לכרמים, וליגבים. ואת עמודי הנחשת אשר בית ה', ואת המכנות ואת ים הנחשת אשר בבית ה' - שברו כשדים; וישאו את נחשתם, בבלה. ואת הסירת ואת היעים ואת המזמרות ואת הכפות, ואת כל כלי הנחשת אשר ישרתו בם - לקחו. ואת המחתות, ואת המזרקות, אשר זהב זהב, ואשר כסף כסף - לקח, רב טבחים. העמודים שנים, הים האחד והמכנות, אשר עשה שלמה, לבית ה' - לא היה משקל, לנחשת כל הכלים האלה. שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד, וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת שלש אמה, ושבכה ורמנים על הכתרת סביב, הכל נחשת; וכאלה לעמוד השני, על השבכה. ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש, ואת צפניהו כהן משנה, ואת שלשת, שמרי הסף. ומן העיר לקח סריס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה, וחמשה אנשים מראי פני המלך אשר נמצאו בעיר, ואת הספר שר הצבא, המצבא את עם הארץ; וששים איש מעם הארץ, הנמצאים בעיר. ויקח אתם, נבוזראדן רב טבחים; וילך אתם על מלך בבל, רבלתה. ויך אתם מלך בבל וימיתם ברבלה, בארץ חמת; ויגל יהודה, מעל אדמתו. גדליהו בן אחיקם והעם, הנשאר בארץ יהודה, אשר השאיר, נבוכדנאצר מלך בבל - ויפקד עליהם, את גדליהו בן אחיקם בן שפן. וישמעו כל שרי החילים המה והאנשים, כי הפקיד מלך בבל את גדליהו, ויבאו אל גדליהו, המצפה; וישמעאל בן נתניה ויוחנן בן קרח ושריה בן תנחמת הנטפתי, ויאזניהו בן המעכתי - המה, ואנשיהם. וישבע להם גדליהו, ולאנשיהם, ויאמר להם, אל תיראו מעבדי הכשדים: שבו בארץ, ועבדו את מלך בבל - ויטב לכם. ויהי בחדש השביעי, בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ועשרה אנשים אתו, ויכו את גדליהו, וימת; ואת היהודים ואת הכשדים, אשר היו אתו במצפה. ויקמו כל העם מקטן ועד גדול ושרי החילים, ויבאו מצרים: כי יראו, מפני כשדים. ויהי בשלשים ושבע שנה, לגלות יהויכין מלך יהודה, בשנים עשר חדש, בעשרים ושבעה לחדש; נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכו, את ראש יהויכין מלך יהודה - מבית כלא. וידבר אתו, טבות; ויתן את כסאו, מעל כסא המלכים אשר אתו בבבל. ושנא, את בגדי כלאו; ואכל לחם תמיד לפניו, כל ימי חייו. וארחתו, ארחת תמיד נתנה לו מאת המלך - דבר יום ביומו: כל, ימי חיו. המצור על ירושלים בשנה התשעית לצדקיהו מלך יהודה בחדש העשרי, בא נבוכדראצר מלך בבל וכל חילו אל ירושלם, ויצרו, עליה. חורבן בית המקדש בעשתי עשרה שנה לצדקיהו, בחדש הרביעי בתשעה לחדש, הבקעה, העיר. ויבאו, כל שרי מלך בבל, וישבו, בשער התוך - נרגל שראצר סמגר נבו שר סכים רב סריס, נרגל שראצר רב מג, וכל שארית, שרי מלך בבל. ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך יהודה וכל אנשי המלחמה, ויברחו ויצאו לילה מן העיר דרך גן המלך, בשער, בין החמתים; ויצא, דרך הערבה. וירדפו חיל כשדים אחריהם, וישגו את צדקיהו בערבות ירחו, ויקחו אותו ויעלהו אל נבוכדראצר מלך בבל רבלתה, בארץ חמת; וידבר אתו, משפטים. וישחט מלך בבל את בני צדקיהו ברבלה, לעיניו; ואת כל חרי יהודה, שחט מלך בבל. ואת עיני צדקיהו, עור; ויאסרהו בנחשתים, לביא אתו בבלה. ואת בית המלך ואת בית העם, שרפו הכשדים באש; ואת חמות ירושלם, נתצו. ואת יתר העם הנשארים בעיר, ואת הנפלים אשר נפלו עליו, ואת יתר העם, הנשארים - הגלה נבוזראדן רב טבחים, בבל. ומן העם הדלים, אשר אין להם מאומה, השאיר נבוזראדן רב טבחים, בארץ יהודה; ויתן להם כרמים ויגבים, ביום ההוא. ויצו נבוכדראצר מלך בבל, על ירמיהו, ביד נבוזראדן רב טבחים, לאמר. קחנו, ועיניך שים עליו, ואל תעש לו, מאומה רע: כי, אם כאשר ידבר אליך - כן, עשה עמו. וישלח נבוזראדן רב טבחים, ונבושזבן רב סריס, ונרגל שראצר, רב מג - וכל, רבי מלך בבל. וישלחו ויקחו את ירמיהו מחצר המטרה, ויתנו אתו אל גדליהו בן אחיקם בן שפן, להוצאהו, אל הבית; וישב, בתוך העם. ואל ירמיהו, היה דבר ה', בהיתו עצור, בחצר המטרה לאמר. הלוך ואמרת לעבד מלך הכושי לאמר, כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל, הנני מבי את דברי אל העיר הזאת לרעה, ולא לטובה; והיו לפניך, ביום ההוא. והצלתיך ביום ההוא, נאם ה'; ולא תנתן ביד האנשים, אשר אתה יגור מפניהם. כי מלט אמלטך, ובחרב לא תפל; והיתה לך נפשך, לשלל - כי בטחת בי, נאם ה' גדליהו בן אחיקם הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה', אחר שלח אתו נבוזראדן רב טבחים מן הרמה - בקחתו אתו, והוא אסור באזקים בתוך כל גלות ירושלם ויהודה, המגלים, בבלה. ויקח רב טבחים, לירמיהו; ויאמר אליו, ה' אלהיך דבר את הרעה הזאת אל המקום הזה. ויבא ויעש ה', כאשר דבר: כי חטאתם לה', ולא שמעתם בקולו, והיה לכם, דבר הזה. ועתה הנה פתחתיך היום, מן האזקים אשר על ידך, אם טוב בעיניך לבוא אתי בבל בא ואשים את עיני עליך, ואם רע בעיניך לבוא אתי בבל חדל: ראה, כל הארץ לפניך - אל טוב ואל הישר בעיניך ללכת שמה, לך. ועודנו לא ישוב, ושבה אל גדליה בן אחיקם בן שפן אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם, או אל כל הישר בעיניך ללכת, לך; ויתן לו רב טבחים, ארחה ומשאת - וישלחהו. ויבא ירמיהו אל גדליה בן אחיקם, המצפתה; וישב אתו בתוך העם, הנשארים בארץ. וישמעו כל שרי החילים אשר בשדה, המה ואנשיהם, כי הפקיד מלך בבל את גדליהו בן אחיקם, בארץ; וכי הפקיד אתו, אנשים ונשים וטף, ומדלת הארץ, מאשר לא הגלו בבלה. ויבאו אל גדליה, המצפתה; וישמעאל בן נתניהו ויוחנן ויונתן בני קרח ושריה בן תנחמת ובני עופי הנטפתי, ויזניהו בן המעכתי - המה, ואנשיהם. וישבע להם גדליהו בן אחיקם בן שפן, ולאנשיהם לאמר, אל תיראו, מעבוד הכשדים; שבו בארץ, ועבדו את מלך בבל - וייטב לכם. ואני, הנני ישב במצפה, לעמד לפני הכשדים, אשר יבאו אלינו; ואתם אספו יין וקיץ ושמן, ושמו בכליכם, ושבו, בעריכם אשר תפשתם. וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום ואשר בכל הארצות, שמעו, כי נתן מלך בבל שארית, ליהודה; וכי הפקיד עליהם, את גדליהו בן אחיקם בן שפן. וישבו כל היהודים, מכל המקמות אשר נדחו שם, ויבאו ארץ יהודה אל גדליהו, המצפתה; ויאספו יין וקיץ, הרבה מאד. ויוחנן בן קרח, וכל שרי החילים אשר בשדה, באו אל גדליהו, המצפתה. ויאמרו אליו, הידע תדע כי בעליס מלך בני עמון שלח את ישמעאל בן נתניה, להכתך, נפש; ולא האמין להם, גדליהו בן אחיקם. ויוחנן בן קרח אמר אל גדליהו בסתר במצפה לאמר, אלכה נא ואכה את ישמעאל בן נתניה, ואיש, לא ידע; למה יככה נפש, ונפצו כל יהודה הנקבצים אליך, ואבדה, שארית יהודה. ויאמר גדליהו בן אחיקם אל יוחנן בן קרח, אל תעש את הדבר הזה: כי שקר אתה דבר, אל ישמעאל. רצח גדליהו בן אחיקם ויהי בחדש השביעי, בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים אתו אל גדליהו בן אחיקם - המצפתה; ויאכלו שם לחם יחדו, במצפה. ויקם ישמעאל בן נתניה ועשרת האנשים אשר היו אתו, ויכו את גדליהו בן אחיקם בן שפן בחרב - וימת אתו: אשר הפקיד מלך בבל, בארץ. ואת כל היהודים, אשר היו אתו את גדליהו במצפה, ואת הכשדים, אשר נמצאו שם - את אנשי המלחמה, הכה ישמעאל. ויהי ביום השני, להמית את גדליהו; ואיש, לא ידע. ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון, שמנים איש, מגלחי זקן וקרעי בגדים, ומתגדדים; ומנחה ולבונה בידם, להביא בית ה'. ויצא ישמעאל בן נתניה לקראתם מן המצפה, הלך הלך ובכה; ויהי, כפגש אתם, ויאמר אליהם, באו אל גדליהו בן אחיקם. ויהי, כבואם אל תוך העיר; וישחטם ישמעאל בן נתניה אל תוך הבור, הוא והאנשים אשר אתו. ועשרה אנשים נמצאו בם, ויאמרו אל ישמעאל אל תמתנו - כי יש לנו מטמנים בשדה, חטים ושערים ושמן ודבש; ויחדל, ולא המיתם בתוך אחיהם. והבור, אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו, הוא אשר עשה המלך אסא, מפני בעשא מלך ישראל; אתו, מלא ישמעאל בן נתניהו - חללים. וישב ישמעאל את כל שארית העם אשר במצפה, את בנות המלך ואת כל העם הנשארים במצפה, אשר הפקיד נבוזראדן רב טבחים, את גדליהו בן אחיקם; וישבם ישמעאל בן נתניה, וילך לעבר אל בני עמון. וישמע יוחנן בן קרח, וכל שרי החילים אשר אתו, את כל הרעה אשר עשה, ישמעאל בן נתניה. ויקחו את כל האנשים, וילכו להלחם עם ישמעאל בן נתניה; וימצאו אתו, אל מים רבים אשר בגבעון. ויהי, כראות כל העם אשר את ישמעאל, את יוחנן בן קרח, ואת כל שרי החילים אשר אתו - וישמחו. ויסבו כל העם, אשר שבה ישמעאל מן המצפה; וישבו, וילכו, אל יוחנן, בן קרח. וישמעאל בן נתניה, נמלט בשמנה אנשים, מפני, יוחנן; וילך, אלבני עמון. ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר אתו, את כל שארית העם אשר השיב מאת ישמעאל בן נתניה מן המצפה, אחר הכה, את גדליה בן אחיקם - גברים אנשי המלחמה, ונשים וטף וסרסים, אשר השיב, מגבעון. וילכו, וישבו בגרות כמוהם, אשר אצל, בית לחם - ללכת, לבוא מצרים. מפני, הכשדים, כי יראו, מפניהם: כי הכה ישמעאל בן נתניה, את גדליהו בן אחיקם, אשר הפקיד מלך בבל, בארץ. |